שימוש בסטרואידים, במיוחד בספורט או בפעילויות גופניות כמו הרמת כוח, הוא נושא רגיש ומורכב. חשוב להבין שהשימוש בסטרואידים אנבוליים ללא מרשם אינו חוקי במדינות רבות ויכול להיות בעל סיכונים בריאותיים חמורים.
סטרואידים אנבוליים הם חומרים סינתטיים הדומים להורמון המין הגברי טסטוסטרון. הם נקבעים באופן חוקי לטיפול במצבים כמו התבגרות מאוחרת ומחלות הגורמות לאובדן שרירים, כמו סרטן או איידס. עם זאת, ספורטאים ומפתחי גוף משתמשים לעתים קרובות לרעה בתרופות אלו כדי להגדיל את מסת השריר ולשפר את הביצועים הספורטיביים.
סוגים נפוצים של סטרואידים אנבוליים בשימוש לא חוקי בספורט כוללים:
טסטוסטרון ונגזרות כמו Dianabol (methandrostenolone).
ננדרולון (Deca-Durabolin).
Stanozolol (Winstrol).
טרנבולון.
אוקסנדרולון (אנאבר).
לכל סטרואיד יש השפעות שונות על הגוף, ושימוש לא נכון עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות כמו נזק לכבד, בעיות לב, חוסר איזון הורמונלי, הפרעות פסיכיאטריות וסיכון גבוה יותר לסוגי סרטן מסוימים.
חשוב להדגיש שהחתירה לכל מטרת ספורט או כושר צריכה לתת עדיפות לבריאות ויושרה. השימוש בסטרואידים ללא פיקוח רפואי אינו רק בלתי חוקי אלא גם מזיק לבריאות לטווח ארוך. אם אתה עוסק בספורט או בפיתוח גוף, תמיד עדיף להתמקד בתזונה מאוזנת, אימון נכון ותוספי מזון בטוחים שאושרו על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
פירוט מוסף אודות הסוגים:
טסטוסטרון ודיאנבול (מתנדרוסטנולון):
טסטוסטרון: זהו הורמון המין הגברי העיקרי, והוא ממלא תפקיד מפתח בהתפתחות רקמות הרבייה הגבריות וקידום מאפיינים מיניים משניים כגון עלייה במסת השריר והעצם. במסגרות רפואיות, הוא משמש לטיפול במצבים כמו היפוגונדיזם. ספורטאים משתמשים בטסטוסטרון לרעה כדי לשפר מסת שריר וביצועים.
Dianabol (Methandrostenolone): זוהי נגזרת סינתטית של טסטוסטרון. הוא היה אחד הסטרואידים האנבוליים הראשונים ששימש את ספורטאים, והוא ידוע ביכולתו להגדיל את מסת השריר והכוח במהירות. עם זאת, הוא גם נושא סיכונים משמעותיים כמו נזק לכבד, בעיות לב וחוסר איזון הורמונלי.
ננדרולון (Deca-Durabolin):
סטרואיד זה ידוע ביכולתו לבנות מסת שריר תוך הפחתת שומן. הוא משמש רפואית לטיפול במצבים כמו אוסטאופורוזיס ואנמיה. בעולם הספורט, הוא פופולרי בשל ההמרה הנמוכה יחסית שלו לאסטרוגן (בהשוואה לטסטוסטרון) והשפעותיו האנבוליות המשמעותיות. עם זאת, הוא יכול לגרום לתופעות לוואי כמו תפקוד לקוי של זיקפה (המכונה לעתים קרובות “דקה דיק”), בעיות לב וכלי דם, והפרעות הורמונליות.
Stanozolol (Winstrol):
Winstrol הוא סטרואיד סינתטי הדומה לטסטוסטרון, המשמש רפואית לטיפול באנגיואדמה תורשתית הגורמת לפרקים של נפיחות של הפנים, הגפיים, איברי המין, דופן המעי והגרון. בספורט, הוא פופולרי בזכות יכולתו לקדם את צמיחת השריר ללא אחזקת מים משמעותית, מה שהופך אותו לחביב בספורט שבו שרירים רזים וכוח מועדפים. הסיכונים כוללים נזק לכבד, אקנה ובעיות לב.
טרנבולון:
טרנבולון הוא סטרואיד חזק המשמש בתחום הווטרינרי כדי להגביר את צמיחת השרירים והתיאבון בבעלי חיים. הוא אינו מאושר לשימוש אנושי, אך נעשה בו שימוש לרעה על ידי ספורטאים בשל ההשפעות המשמעותיות שלו על בניית השרירים. הוא ידוע בהשפעות האנבוליות והאנדרוגניות החזקות שלו ונחשב לאחד הסטרואידים החזקים ביותר הזמינים. תופעות הלוואי יכולות להיות חמורות וכוללות התנהגות אגרסיבית, הפרעות בזקפה וחוסר איזון הורמונלי חמור.
אוקסנדרולון (אנאבר):
Anavar הוא סטרואיד אנבולי קל עם פעילות אנדרוגני נמוכה. הוא משמש רפואית לקידום עלייה במשקל במצבים שונים, כגון לאחר ניתוח נרחב, זיהום כרוני או טראומה חמורה. הוא מועדף בפיתוח גוף בשל יכולתו להגביר כוח ומסת שריר רזה ללא תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, שימוש ארוך טווח עדיין יכול להוביל לנזק לכבד ולסיכונים בריאותיים אחרים.
חשוב לזכור שכל החומרים הללו, כאשר משתמשים בהם ללא פיקוח רפואי לשיפור אתלטי, עלולים להוות סיכונים בריאותיים חמורים. חוקיותם ללא מרשם משתנה גם היא ממדינה למדינה, ולעתים קרובות הם נמצאים ברשימת החומרים האסורים בענפי ספורט המנוהלים על ידי גופים כמו הסוכנות העולמית למלחמה בסמים (WADA).
?מי מהם הוא הכי פחות מסוכן בשימוש ממושך
חשוב להבהיר שכל הסטרואידים האנבוליים טומנים בחובם סיכונים, במיוחד כאשר משתמשים בהם ללא פיקוח רפואי לשיפור הביצועים. המונח “הכי פחות מסוכן” יכול להיות מטעה, שכן כל הסטרואידים האנבוליים עלולים להוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים, במיוחד בשימוש ארוך טווח. עם זאת, בין הסטרואידים שהוזכרו, Oxandrolone (Anavar) נתפס לעתים קרובות כבעל פרופיל סיכון נמוך יחסית בהשוואה לאחרים. הנה למה:
אוקסנדרולון (אנאבר):
השפעות אנדרוגניות נמוכות יותר: Anavar בעל דירוג אנדרוגני נמוך יותר בהשוואה לסטרואידים אחרים. פירוש הדבר שהוא פחות יגרום לחלק מתופעות הלוואי החמורות יותר הקשורות לסטרואידים אנדרוגנים גבוהים, כגון אקנה חמורה, נשירת שיער והתנהגות אגרסיבית.
השפעה מתונה יותר על הכבד: בעוד שכל הסטרואידים האנבוליים דרך הפה קשים על הכבד, Anavar נחשב לעתים קרובות פחות רעיל לכבד מאחרים כמו Dianabol ו- Winstrol. עם זאת, זה לא אומר שהוא בטוח – עדיין קיים סיכון לנזק לכבד, במיוחד במינונים גבוהים יותר או בשימוש ממושך.
פחות השפעות אסטרוגניות: Anavar אינו מבצע ארומטיזציה (הופך לאסטרוגן), מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי הקשורות לאסטרוגן כמו גינקומסטיה (צמיחת רקמת שד אצל גברים) ואגירת מים.
למרות פרופיל הסיכון הנמוך יחסית הזה, אוקסנדרולון עדיין יכול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, במיוחד כאשר משתמשים בה לרעה. אלו כוללים:
נזק לכבד או סרטן הכבד.
שינויים לא חיוביים ברמות הכולסטרול, הגברת הסיכון הקרדיווסקולרי.
חוסר איזון הורמונלי, שעלול להוביל לאי פוריות, הפחתת ייצור טסטוסטרון טבעי והפרעות אנדוקריניות אחרות.
השפעות פסיכיאטריות כגון שינויים במצב הרוח, תוקפנות ודיכאון.
ראוי גם לציין שה”בטיחות” הנתפסת של סטרואיד מסוים יכולה להשתנות מאדם לאדם על סמך בריאות הפרט, מינון, משך השימוש והאם משתמשים בחומרים אחרים במקביל.
בסופו של דבר, הגישה הבטוחה ביותר היא להימנע משימוש בסטרואידים אנבוליים לשיפור הביצועים ובמקום זאת להתמקד בתזונה בריאה, אימונים קפדניים ותוספים חוקיים בהנחיית איש מקצוע בתחום הבריאות. אם אתה שוקל שימוש בסטרואידים מסיבות רפואיות, זה תמיד צריך להיעשות תחת פיקוח ישיר של רופא מוסמך.
מהו טסטוסטרון טרנסדרמלי?
טסטוסטרון טרנסדרמלי הוא סוג של טיפול הורמונלי שבו הטסטוסטרון נספג דרך העור. שיטה זו משמשת בדרך כלל בטיפול חלופי בטסטוסטרון (TRT) לגברים שיש להם רמות טסטוסטרון נמוכות עקב מצבים רפואיים. הנה סקירה כללית:
צורות של טסטוסטרון טרנסדרמלי:
ג’לים: ג’ל טסטוסטרון נמרח על העור, בדרך כלל על הכתפיים, הזרועות העליונות או הבטן. ההורמון נספג דרך העור לזרם הדם.
מדבקות: מדבקות טסטוסטרון מורחות על העור, וההורמון משתחרר בהדרגה לאורך זמן. טלאים מונחים בדרך כלל על הגב, הבטן, הזרועות העליונות או הירכיים.
יתרונות:
רמות הורמונים יציבות: יישומים טרנסדרמליים יכולים לספק קצב ספיגה עקבי יותר, מה שמוביל לרמות טסטוסטרון יציבות יותר בדם.
לא פולשני: בניגוד לזריקות, טסטוסטרון טרנסדרמלי אינו דורש מחטים, מה שהופך אותו לאופציה פחות פולשנית.
נוחות: לחלק מהאנשים יכול להיות קל ונוח יותר למרוח ג’ל או מדבקה מדי יום מאשר לקבל זריקות.
שיקולים:
גירוי בעור: חלק מהגברים חווים גירוי בעור או תגובות אלרגיות באתר היישום.
סיכון העברה: קיים סיכון להעברת טסטוסטרון לאדם אחר באמצעות מגע בעור, במיוחד נשים וילדים. חשוב לכסות את מקום המריחה בבגדים ולשטוף ידיים היטב לאחר המריחה.
שונות ספיגה: גורמים כמו סוג העור, מיקום היישום ופעילויות כמו שחייה או רחצה יכולים להשפיע על כמות הטסטוסטרון שנספג.
פיקוח רפואי:
טסטוסטרון על העור הוא תרופה עם מרשם ויש להשתמש בה בהנחיית איש מקצוע בתחום הבריאות. חשוב לעבור בדיקות סדירות כדי לעקוב אחר רמות הטסטוסטרון ולהתאים את המינון לפי הצורך.
לא לשיפור ביצועים:
כמו צורות אחרות של טיפול חלופי בטסטוסטרון, טסטוסטרון טרנסדרמלי מיועד לשימוש רפואי, במיוחד לגברים עם רמות טסטוסטרון נמוכות מבחינה קלינית. זה לא מיועד לשימוש בשיפור ביצועים אתלטיים או בניית שרירים.
טסטוסטרון טרנסדרמלי הוא דרך לגיטימית ומבוקרת מבחינה רפואית לטיפול במצבים מסוימים בפיקוח מקצועי. חשוב להבחין בין שימוש לרעה בסטרואידים אנאבוליים לשיפור הביצועים, הטומן בחובו סיכונים בריאותיים משמעותיים.