לפסיכיאטר מקליפורניה, ד”ר קרולין רודריגז, היה פעם מטופל עם הפרעה טורדנית-קומפולסיבית (OCD) שניקה את ידיו בשקידה בתדירות כה גבוהה, עד שנאלץ לעטות כפפות כדי להסתיר את עורו הסדוק והנפוח.
“אנשים שחווים מחשבות חודרניות של זיהום יכולים לעסוק בהתנהגות זו במשך שעות על גבי שעות באמצעות מים חמים לוהטים”, שיתף רודריגז, המשמש גם כדיקן שותף לעניינים אקדמיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד.
למרות היותו של OCD נפוץ יחסית, המשפיע על כ-2 מכל 100 מבוגרים בארצות הברית, הסיבות ל-OCD נותרו לא מובנות מספיק, על פי מרכז סטנפורד לחינוך לבריאות.
עם זאת, סוף סוף הגיעה פריצת דרך.
פסיכולוגים מאוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה חשפו לאחרונה כי גילו חוסר איזון כימי נרחב באזורי המוח האחראים על קבלת החלטות בחולי OCD. באופן ספציפי, חוסר איזון זה כרוך בכימיקלים עיקריים של נוירוטרנסמיטר, כולל גלוטמט קורטיקלי ו-GABA. החוקרים מאמינים שממצאים אלו יכולים לסלול את הדרך לטיפולים ממוקדים יותר במצב זה.
OCD היא הפרעה בבריאות הנפש שכוללת גם אובססיות וגם קומפולסיות שגוזלות כמות משמעותית של זמן ומפריעות לפעילויות חיוניות, כגון בית ספר, חיי משפחה, התקשרויות מחוץ לבית הספר, יצירת חברויות וטיפול עצמי,
OCD מתבטא באופן שונה אצל כל אדם. הלוקים בהפרעה עלולים לחוות מחשבות חודרניות של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים, מחשבות חודרניות של זיהום, אובססיות סימטריה או בדיקת קומפולסיות.
“לחלק מהאנשים יש מחשבות שהם דרסו מישהו. כתוצאה מכך, הם מרגישים נאלצים לחזור לרחוב ולאשר שלא קרה שום נזק או לפנות לצפות בחדשות להרגעה”, הסביר רודריגז.
טיפולים שונים זמינים עבור OCD, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), טיפול קוגניטיבי התנהגותי, גירוי מגנטי טרנסגולגולתי, ובמקרים חמורים, אפילו ניתוח מוח.
“יש כמות לא מבוטלת של ידע על OCD, כולל מערכות עצביות שנראות פגומות אצל אנשים עם OCD”, אמר ד”ר טרבור רובינס, פרופסור למדעי המוח הקוגניטיביים בקיימברידג’ ואחד ממחברי המחקר. “יש גם לא מעט טיפולים… [עם זאת] אחד האתגרים העומדים בפנינו הוא שאנו לא מבינים עד הסוף את המנגנונים המפורטים העומדים בבסיס רבים מהטיפולים הללו.”
בנוסף למורכבות, רודריגז הדגיש שלוקח בממוצע 17 שנים עד שאנשים עם תסמיני OCD מקבלים טיפול. יתרה מכך, רק מחצית מהמטופלים מראים שיפור בטיפולים סטנדרטיים, על פי מרכז סטנפורד לחינוך לבריאות.
כדי לערוך את המחקר שלהם, המדענים מקיימברידג’ השתמשו בספקטרוסקופיה של תהודה מגנטית פרוטונים של 7 טסלה, אחת ממכונות ההדמיה החזקות ביותר שקיימות, כדי להשוות את המוח של חולי OCD לאלו של אנשים בריאים. הם גילו שהאיזון בין גלוטמט ל-GABA, שני נוירוטרנסמיטורים עיקריים, “הופרע” בשני אזורים קדמיים של המוח של חולי OCD. יתרה מכך, מידת חוסר האיזון הכימי נמצאה בקורלציה עם חומרת תסמיני ה-OCD.
הדו”ח פורסם ב-27 ביוני בכתב העת Nature Communications.
“חלק מהאנשים כל כך המומים מהאובססיות והקומפולסיות שלהם שהם אפילו לא עוזבים את בתיהם במשך חודשים ארוכים. המצב יכול להיות ממש מתיש”, הביע רובינס. “לכן, חיוני לשאוף להבנת הבסיס העצבי והביולוגי שלה כדי לשפר את תוצאות הטיפול.”
רודריגז הביעה את התלהבותה מהממצאים הללו ומהפוטנציאל לחשוף מידע משמעותי יותר על המצב.
“בסופו של היום